גמרא
פירוש
פרק ו – הנודר מן המבושל
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מתני׳ הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק – מבושל מבושל כראוי.
שלוק – מבושל יותר מדאי.
קונם תבשיל שאיני טועם – כל תבשיל במשמע.
מעשה קדרה רך – שיש בה רוטב.
אבל לא בעבה – כגון דייסא.
טורמוטא הרמוצה – מפרש בגמ׳.
רתחתא – דבר הרותח כגון רוטב וכל דדמי ליה.
היורד לקדרה – דמשמע בין צונן בין רותח.
אסור בכל המתבשלין – בין רך בין עבה. גמ׳ ר׳ יאשיה אוסר – בצלי ובשלוק דמתקרי נמי מבושל. הלך אחר לשון בני אדם – דאין דרכם לקרות לצלי מבושל. והא מתבשיל נדר – דמשמע בין רך בין עבה. האי תנא – דמתניתין דלא קרי לעבה תבשיל.
בכל מידי דמתאכלא ביה ריפתא – דמלפתין בו את הפת קרי תבשיל.
והא תניא – בניחותא.
בהיטריות רכות – בדילועין רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן. איני – מי אוכלין החולין מהן.
חזא קרא דמחיתא – דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה. לוליבא דקרא בסלקא – תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין.
לוליבא דכיתנא – תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח.
ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ – משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא. חולין רבנן – שעוסקין בתורה ואינם נהנים מן העולם ובאים לידי חולי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
שלוק – מבושל יותר מדאי.
קונם תבשיל שאיני טועם – כל תבשיל במשמע.
מעשה קדרה רך – שיש בה רוטב.
אבל לא בעבה – כגון דייסא.
טורמוטא הרמוצה – מפרש בגמ׳.
רתחתא – דבר הרותח כגון רוטב וכל דדמי ליה.
היורד לקדרה – דמשמע בין צונן בין רותח.
אסור בכל המתבשלין – בין רך בין עבה. גמ׳ ר׳ יאשיה אוסר – בצלי ובשלוק דמתקרי נמי מבושל. הלך אחר לשון בני אדם – דאין דרכם לקרות לצלי מבושל. והא מתבשיל נדר – דמשמע בין רך בין עבה. האי תנא – דמתניתין דלא קרי לעבה תבשיל.
בכל מידי דמתאכלא ביה ריפתא – דמלפתין בו את הפת קרי תבשיל.
והא תניא – בניחותא.
בהיטריות רכות – בדילועין רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן. איני – מי אוכלין החולין מהן.
חזא קרא דמחיתא – דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה. לוליבא דקרא בסלקא – תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין.
לוליבא דכיתנא – תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח.
ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ – משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא. חולין רבנן – שעוסקין בתורה ואינם נהנים מן העולם ובאים לידי חולי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush